אימוץ בעל חיים, למה זה טוב לנו?

אז מה זה דורש בעצם מאיתנו?

ראשית, בשלב האימוץ – כל המשפחה צריכה להחליט ולהסכים איזה בע״ח מאמצים.

חשוב לקחת בחשבון כי גם אם הילדים מבטיחים שהם יטפלו, יאכילו ויטיילו …בסופו של דבר האחריות היא תמיד של ההורים (ולבסוף גם כל המטלות:-). …אבל אל תתיאשו מראש), והכי חשוב לזכור כי מדובר בממוצע בבעלי חיים שחיים 12-20 שנה (תלוי בגזע,גודל וסוג בע״ח כמובן) וזה אומר שכנראה שהם ישארו בבית גם אחרי שהילדים יעזבו – לטוב ולרע.

קיים הבדל בין חתול אשר דורש פחות תשומת לב באופן יחסי ואוהב גם להתבודד לכלבים שלרב יותר אוהבים חברה, כמו גם שכלב מצריך טיולים לעשיית צרכים מספר פעמים ביום לעומת חתול אשר מצריך ניקוי ארגז צרכים ושמירה על ניקיונו.

כמובן שחשוב לדאוג למים טריים ולתזונה מאוזנת ולא לתת שאריות של המזון שלנו (לא מטעמי ״פינוק״ ולא מטעמי חיסכון),

בנוסף לצרכים הבסיסיים יש לדאוג לבריאותו של בן המשפחה החדש וכמו תינוק/ילד – לדאוג לחסן אותו באופן שיגרתי ולתת לו טיפולים מונעים אצל הוטרינר על מנת שיהיה בריא ולא יהיו לנו סיבות לדאגה.

אצל חלק מהכלבים – נדרשת השקעה גם באילוף/חינוך – מה שמחייב בעיקר השקעת זמן ועיקביות ולעיתים גם הוצאות כלכליות בפניה למאלף מקצועי אם יש צורך בכך.

תרומתם של בעלי החיים לילדים הנה בשלושה אופנים עיקריים:

תרומה רגשית: פיתוח אחריות (למרות שההורים צריכים לזכור שהאחריות האמיתית היא שלהם), קבלת ונתינת אהבה ללא גבולות וללא תנאים, פיתוח יכולות אמפתיה והעלאת הבטחון וההערכה העצמית ולבסוף למרות העצב שבנושא – הוא מהווה מקור ללמידה וקבלה של מעגל החיים.

תרומה פיזיולוגית : מחקרים מראים כי בעלי חיים מורידים רמות סטרס אצל ילדים, מורידי לחץ דם ואף מורידי קצב לב

תרומה חברתית ומשפחתית : בעל החיים מהווה חבר אשר תמיד ישמח לשחק עם הילד ולהיות איתו, הוא מעודד עניין ואינטראקציה משפחתית, הוא גם יכול לשמש כ״מתווך״ חברתי להכרות עם ילדים חדשים.

גם אצל קשישים ניתן לראות את כל התרומות הנ״ל בעיקר התרומות הפיזיולוגיות (קיימים מחקרים המראים כי קשישים בעלי חיות מדווחים על שימוש מועט יותר בשרותי הבריאות), יחד עם הפגת הבדידות, הרגשת נאמנות ומתן ״דרך״ להכרת אנשים חדשים

ולגבי תינוקות : כבר בגיל חצי שנה ניתן לראות כי נוצר קשר בין התינוק לבעל החיים וכי הוא עוקב אחריו בעיניו ומהרגע שהוא מסוגל לזחול – בעל החיים יהיה הגורם הראשון בבית כנראה אשר יעודד זחילה גם על מנת להגיע אליו וגם כתוצאה מחיקויו.

קיום בעלי חיים בבית עשוי לשמש גם כגורם מחסן ע״י חשיפה לאלרגנים שונים ופיתוח מערכת חיסונית אצל התינוק.

יחד עם זאת חשוב לזכור כי בעל החיים כמו אח גדול (או קטן:))..לעיתים יקנא ב״אחיו״ התינוק וינסה למשוך את תשומת הלב אליו או לחילופין יכעס כאשר זה ״יציק״ לו יתר על המידה – אך מכיון שמדובר בבעל חיים ולא בבן אנוש, התגובה עלולה לערב שיניים או ציפורניים (לא מרוע פשוט זה מה שהם מכירים אם לא חונכו אחרת ) ותינוקות פחות יכולים להגן על עצמם, לכן חשוב להקפיד לעקוב ולשמור בודאי בתקופה שלאחר הכנסת בעל חיים חדש הביתה או תינוק חדש לבית עם בעלי חיים והכי חשוב – כמו עם ילדים: חינוך, חינוך, חינוך