כל בעלי הכלבים עוברים זאת- הגור הקופצני שהבאנו הביתה הופך עם השנים  לכלב בוגר, ואז- לכלב מבוגר. לעיתים זהו אחד הקשיים הגדולים בגידול כלבים- הם מתבגרים מהר יותר מאיתנו. ואף על פי שזיקנה אינה מחלה, לעיתים קרובות עם ההתבגרות מופיעים מצבים רפואיים המאפיינים יותר את 'הגיל השלישי' בכלבים.

מהם המצבים הללו?  כיצד ניתן למנוע החמרה, להמנע ממחלות  חמורות ולספק לכלב האהוב איכות חיים בגיל המבוגר? התשובות במאמר שלפניכם (:

מיהו 'כלב מבוגר'?

על פי הגדרות הספרות הרפואית, 'כלב גריאטרי'  מוגדר ככזה החל מגיל שבע שנים. עם זאת, הגדרה זו אינה מדויקת, מאחר שמתייחסת לממוצע כללי ולא לחלוקה לגזעים שונים. כלבים מגזע גדול מתבגרים מהר יותר, ותוחלת החיים שלהם קצרה יותר, למרבה הצער. לכן דינו של דני ענק בן שבע אינו כשל פינצ'ר בן שבע- דני ענק בהכרח יחשב גריאטרי בגיל צעיר יותר, ופינצ'ר- בגיל מבוגר יותר. מאותה הסיבה גם האמרה הנפוצה שגילו של כלב הינו גילו בשנות בן אדם כפול שבע- אינה נכונה ואינה מדויקת, ובוודאי שאינה מתאימה לכל הגזעים. מה שכן נכון הוא שאצל רוב הכלבים, מלבד גזעי ענק, נקודת המפנה, שבה נדרשת יותר תשומת לב רפואית כלפי הכלב המתבגר, הינה סביב גיל שבע שנים.

מהם המצבים הרפואיים המאפיינים כלבים מבוגרים?

  • בעיות מפרקים

בעיות מפרקים נפוצות מאוד בכלבים מבוגרים, מגזע בינוני ומעלה. הרוב הגדול של בעיות המפרקים בכלבים מבוגרים נובעות ממפרק האגן, בעיה המכונה hip dysplasia. מדובר בבעיה הקיימת מגיל צעיר או אף מלידה,  אך מחמירה ובאה לידי ביטוי בסימנים קליניים ככל שגיל הכלב מתקדם. בעיה שכלל לא הטרידה את הכלב הצעיר, או שגרמה לאי נוחות קלה, גורמת כעת לכאב משמעותי וחולשה, עד כדי אבדן יכולת הליכה וקימה.

מה עושים?

בתור התחלה- יש חשיבות לאבחון מוקדם של הבעיה, כבר מגיל צעיר. בגזעים המועדים לבעיות מפרקים, כמו לברדור, גולדן רטריבר ורועה גרמני, וכן בכלבים גדולים וכבדים- יש לבצע כבר בגיל צעיר בדיקה אורטופדית טובה על ידי הוטרינר המטפל, במהלכה תבוצע הערכה של מצב האגן והמפרקים. כאשר יש חשד סביר לבעיה- מומלץ גם לבצע צילום רנטגן. במידה וקיים מידע על בעיה מולדת שיש לכלב, ניתן לנקוט צעדים מניעתיים חשובים, כאשר החשוב מכולם- שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית מספקת באופן שגרתי. פעילות גופנית חשובה לצורך שימור השרירים המחזיקים את המפרקים ומייצבים אותם.  שמירה על משקל תקין ומסת שריר תקינה, הינם גורמי מפתח בשמירה על בריאות המפרקים של הכלב הבוגר. כלב בעל עודף משקל, גם אם אין לו נטיה מולדת לבעיות- עלול לסבול מאוד מבעיות מפרקים בגיל מבוגר. לעומתו כלב במשקל תקין, גם אם קיימת אצלו בעיה מולדת במפרק- סביר שבגיל מבוגר יתנועע בקלות רבה יותר, ולמעשה יראה בשלב מאוחר הרבה יותר סימנים של קושי בהליכה ובקימה.

כאשר הכלב מבוגר וכבר מראה סימני כאב וקושי, חשוב להביאו לבדיקה אצל וטרינר. הוטרינר יבצע בדיקה אורטופדית מלאה, על מנת שיוכל להצביע על מיקום המפרק הכואב, וכן יעריך את מצבו הכללי של הכלב, על מנת להבין אם מדובר בגורם דלקתי, זיהומי, או בעיה אחרת. לרוב יבוצעו צילומי רנטגן. לאחר הבדיקות יותאם טיפול. טיפול עשוי להיות 'שמרני'- מנוחה, תרופות נוגדות דלקת והזנה תומכת מפרקים, או טיפול ניתוחי. החלטה על סוג הטיפול נעשית בהתאם לסוג הבעיה, חומרתה, גיל הכלב ובריאותו הכללית, ובהתאם לשיקול הוטרינר המטפל והבעלים.

 

  • בעיות שיניים וחניכיים

בעלי כלבים רבים מתלוננים על ריח רע מהפה, ההולך ומחריף עם הגיל. חשוב להבין שלא מדובר רק ב'זיקנה' או גזרה משמיים, אלא בעיה רפואית אשר קיים עבורה טיפול. מחלות שיניים וחניכיים אינן בעיה רק של כלבים מבוגרים, אך הן מחמירות עם הגיל ונפוצות יותר בכלבים מבוגרים. כלבים רבים נוטים לצבירה של אבן שן, אשר גורמת לדלקת חניכיים כואבת, דימום מהפה וקושי באכיל, וכן לריח רע. מה עושים? גם כאן חשובה המניעה. הקפדה על צחצוח השיניים ( חשוב להרגיל את הכלב לפעולה מגורות) וכן הקפדה על הזנה במזון יבש איכותי. בכל ביקור אצל הוטרינר חשוב שהפה והשיניים ייבדקו, וינתנו המלצות לטיפול. לרוב, גם כאשר מצליחים בכל פעולות המניעה, בגיל מתקדם תצטבר על החניכיים אבן שן, ויהיה צורך לבצע טיפול שיניים. טיפול שיניים מתבצע בכלבים בהרדמה מלאה, ובמסגרתו מבצע הוטרינר הסרת אבן שן, הקצעת שורשים וניקוי הפה והחניכיים. שיניים מתנדנדות או בעייתיות עוברות עקירה בהתאם לצורך-על מנת למנוע כאב וזיהום. במידה וישנה דלקת חניכיים חמורה לעיתים ניתן טיפול אנטיביוטי לפני ואחרי הפרוצדורה.

 

  • שינויי התנהגות

גם כלבים סובלים משינויים התנהגותיים ככל שעובר הגיל. גם הם עלולים לסבול מבלבול או שכחנות (דמנציה) בגילאים המבוגרים. לעיתים מופיעות בעיות התנהגות אשר לא היו קיימות בגילאים צעירים, כגון חרדת נטישה, יללות בלילה או אף תוקפנות. למה זה קורה? אין תשובה אחת שנכונה לכולם. אפשרות אחת היא שהכלב החל לסבול מכאב פיזי או מחלה.  כלב אשר סובל מכאב- כתוצאה מדלקות מפרקים, למשל- עשוי להפוך תוקפן בכל פעם שמישהו מלטף אותו, באופן בלתי מודע, באזור המפרק הכואב. בנוסף- ככל שהם מתקדמים בגיל, כלבים נוטים יותר לחששנות ולקושי בהסתגלות למצב חדש, דבר שעשוי להתבטא בחרדה או תוקפנות. וכן-לעיתים קרובות בגילאים המבוגרים קיימת ירידה בשמיעה ובראיה. כלב שרואה ושומע פחות טוב- מובן מאליו כי יהיה לו קשה יותר להסתגל לסביבה חדשה, וכן עלול להיות מופתע ולהבהל מאדם המתקרב אליו מבלי להתריע, ולהגיב בתוקפנות.

מה ניתן לעשות? ראשית, מומלץ לקחת את הכלב לבדיקה אצל וטרינר. הוטרינר ימצא/ישלול בעיות בריאותיות הגורמות לשינויי התנהגות- גורמים לכאב,  דלקות אוזנים המשפיעות על השמיעה ועוד. לאחר שהבעיות הרפואיות טופלו, חשוב להיות מודעים ורגישים לצרכיו של הכלב המבוגר- להתקרב אליו לאט ובזהירות, כדי לא להפתיעו. לטייל במסלול קבוע שהוא מכיר היטב. נוסעים לחופשה? במקרה של כלב מבוגר כדאי לשקול לא לשלוח אותו לפנסיון, אלא לדאוג לאדם שיבוא לטפל בו בבית, בסביבתו המוכרת. במקרים של חרדה מוגזמת או שינויי התנהגות קיצוניים ניתן להתייעץ עם הוטרינר לגבי טיפול תרופתי.

  • ירידה בשליטה על מתן צרכים

אחת הבעיות הכואבות איתן מתמודדים בעלי כלבים בגיל המבוגר. חשוב לדעת כי לעיתים גם לבעיה זו יש פיתרון. ראשית, יש להבין מהו הגורם לבעיה- האם מדובר בחוסר יכולת אמיתי לשלוט על מתן הצרכים? אולי בשל מחלה אחרת הכלב ירגיש חלוש או כאוב, וימנע באופן מודע מהמאמץ והכאב הכרוכים בקימה/יציאה לחצר/לטיול לצורך מתן צרכים. במצבים אלו אבחון של הבעיה המקורית וטיפול בה עשוי לפתור את בעיית הצרכים. במקרים אחרים יש בעיה ספציפית במערכת המתאימה- מערכת השתן או מערכת העיכול, אשר ניתן לפתור באמצעות טיפול מתאים. למשל- דלקת במערכת העיכול הגורמת לשלשול עד כדי  אי יכולת לשלוט על מתן הצואה, שהיא בהחלט ברת טיפול . בכלבות מבוגרות נפוצה בעיה של בריחת שתן הנגרמת כתוצאה מהיחלשות השרירים האחראים על שליטה בשלפוחית- בעיה שניתן להתמודד איתה באמצעות טיפול תרופתי פשוט. במקרים בודדים ישנו נזק עצבי נרחב הגורם לחוסר שליטה אמיתי גם במתן צואה וגם במתן השתן. כדי לטפל בבעיה חשוב להגיע אל הוטרינר. מומלץ להגיע אל הוטרינרי מוכנים עם המידע הרלוונטי- האם הבעיה היא רק במתן צואה, רק במתן שתן, או שניהם? האם בנוסף ל'פספוסים' בבית הכלב נותן שתן וצואה באופן תקין בטיולים בחוץ? האם קורה בזמן שינה או עירות? האם הכלב נכנס לתנוחת השתנה בבית או מטפטף בבלי דעת? באמצעות המידע הזה, בנוסף על בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן- ידע הוטרינר למצוא את הגורם לבעיה ולהתאים עבורה טיפול אופטימלי.

לסיכום- כלבים מבוגרים, בדומה לאנשים, עלולים לסבול מבעיות בריאות רבות. חשוב מאוד לדעת שרוב הבעיות אינן גזירה משמים, וטיפול נכון יביא להקלה משמעותית- עבור הכלב והבעלים.

הדרך הטובה ביותר להמנע ולהתמודד עם בעיות אלו- מניעה. מעקב תקופתי אצל הוטרינר המטפל, שמירה על משקל תקין והזנה נכונה מגורות יסייעו רבות בשמירה על אריכות ימים ואיכות חיים כלביכם. חישבו על איכות החיים של הכלב הקשיש עוד בעודו צעיר- רובנו מופתעים מכמה מהר הם מתבגרים.

 

בברכת רפואה שלמה, אנחנו כאן בכל שאלה,
ד"ר גלית רובין
ד"ר אדוה וינשטין
מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה
08-8673331
במקרה חרום : 050-9933000