משנכנס אדר- מרבין בשמחה!  זה כמובן נכון למרבית הילדים,  וגם הילדים ברוחם שביננו,  אך מה לגבי הכלבים?  לצערנו,  עדיין נפוצה תופעה של נפצים ורעשים חזקים,  במיוחד סביב פורים.  כלבים רבים רגישים לרעשים אלו,  ומפתחים סימנים של חרדה.  בחלק מהמקרים מדובר בכלבים עם היסטוריה  ידועה של התנהגות חרדתית,  ובמקרים אחרים מדובר בהתנהגות חרדתית הספציפית למצב זה (פוביה).  במאמר זה ננסה להבהיר את נושא החרדה בכלבים באופן כללי ,  ניתן מענה לשאלות נפוצות וטיפים להתמודדות.

קצת הגדרות…

פחד הינו מצב פסיכולוגי וגופני,  הנגרם כתוצאה מחשיפה לגירוי בעל פוטנציאל לסכנה.  תגובת הפחד הינה תגובה חיונית להישרדות- הפחד גורם לנו להימנע מדברים שעשויים לפגוע בנו.  בחיות,  הפחד גורם לתגובה המכונה fight or flight –   תגובה גופנית לחלוטין, שבה מערכות הגוף נכנסות למצב המאפשר להן להגיב בצורה המיטבית לאיום- האישונים מתרחבים כדי לאפשר ראיה טובה יותר של האיום או נתיבי הבריחה,  דם מוזרם אל השרירים,  כדי לאפשר את אחת האפשרויות- בריחה מהירה או לחימה באיום.  קצת הלב וקצב הנשימה עולים כדי לספק דם עשיר  בחמצן לשרירים.

חרדה הינה תגובה פיזיולוגית זהה לתגובת הפחד,  שנחווית מתוך ציפייה לגירוי בעל פוטנציאל לסכנה,  אף על פי שלא באמת קיים פוטנציאל לסכנה.  לדוגמא- חרדת נטישה,  כאשר הכלב מראה סימנים של פחד מעצם הרעיון של השארות לבדו,  אף שדבר זה אינו מסכן אותו.  או- חרדה מרעשים אשר אינם מסכנים את הכלב.

פוביה הינה למעשה סוג של חרדה,  הנגרמת באופן עקבי מגורם קבוע.  למשל- פוביה מרעמים,  פוביה מזיקוקים וכו'.

 

מדוע כלבים סובלים מחרדות?

לא כל כלב יסבול במהלך חייו מהתנהגות חרדתית.  ישנם מספר גורמים שעשויים לעודד התפתחות הפרעת חרדה בכלבים:

-חוויה קשה ומפחידה בעבר- חוויה של כליאה בכלוב,  הזנחה או התעללות עשויה לגרום לכלב להתנהגות חרדתית בעתיד.

-היעדר חשיפה בגיל צעיר- חשוב לחשוף את הגורים באופן קבוע לרעשים,  לתנועת אנשים בבית,  תנועת מכוניות ועוד.  הרגלה וחשיפה מגיל צעיר ימנעו או יפחיתו את הסיכון להתפתחות חרדות מרעשים וגורמים יומיומיים.

– נטייה גזעית/ משפחתית- נראה כי ישנם גזעים המועדים יותר לחרדה מאחרים.  נטייה להתנהגות חרדתית הינה במקרים רבים תורשתית, יש המלצה לעקר/לסרס כלבים הסובלים מחרדה,  למניעת העברת תכונה זו לצאצאים.

– בעיה רפואית- כאב או תחושה גופנית לא טובה יגבירו את הרגישות לחרדה.  גם ירידה ביכולת הקוגניטיבית הנובעת מגיל מתקדם עשויה לגרום להתנהגות חרדתית,  אשר הכלב לא הפגין בצעירותו.

סימנים לחרדה בכלבים

הסימנים המעידים על חרדה בכלבים הם,  כמובן,  אותם סימנים המעידים על פחד.  מכאן שסימנים אלו עשויים להיות התנהגות נורמלית לחלוטין כאשר באמת ישנו גורם מפחיד ומסכן בסביבת הכלב.  אותם סימנים ייחשבו להתנהגות בלתי נורמלית כאשר לא קיים גורם מאיים באזור.

הסימנים הראשוניים עשויים להיות קלים ועדינים.  ניתן לראות הרחבה של האישונים,  ריור יתר,  פיהוק ו'ליקוק אויר'.  במצבים מתקדמים יותר של חרדה יופיעו רעידות,  מתן צואה ושתן,  יללות/נביחות,  התחבאות והימנעות ממגע.  לעיתים החרדה תתבטא בהתנהגות  שעשויה להסתיים בפציעתו של הכלב- החל בליקוק אובססיבי של הפרווה עד לפציעה עצמית,  ועד ריצת 'אמוק',  תוך התנגשות בחפצים,  או חלילה,  כלי רכב.  יתכנו גם הקאות,  אכילה או שתיה אובססיבית.  לעיתים רחוקות תופיע תוקפנות.

כיצד להגיב כשהכלב סובל מחרדה?

ראשית- יש לדאוג בכל מצב שהכלב לא יוכל לגרום לפגיעה בעצמו!! במידה וצפוי אירוע גורם חרדה (סופת רעמים,  זיקוקים או עדלאידע) –  יש לשמור את הכלב בבית,  בחדר סגור ומוגן,  עד יעבור זעם.  חשוב לוודא שאין גישה למרפסות,  חלונות או רהיטים שעשויים לסכן את הכלב- כלב בחרדה עשוי לנסות ולברוח דרך מרפסת גבוהה או חלון מכוסה זכוכית.  למקרה של בריחה מתוך לחץ-דאגו שלכלבכם שבב אלקטרוני הרשום על שמכם.  מומלץ להוסיף אמצעי זיהוי פשוט יותר,  כגון תג עם שמו של הכלב ומספר הטלפון שלכם- למקרה שיימצא.

בזמן התקף החרדה,  יש שני דברים שחשוב מאוד לא לעשות– אין לצעוק על הכלב,  לכעוס עליו ולהעניש אותו.  וכן- לא מומלץ לחבק,  לחזק וללטף בעת הפגנה של התנהגות חרדתית.  במקרים רבים התגובה הטבעית לכולנו היא לחבק ו'לנחם' כלב שנראה חרד.  אלא שבפועל התנהגות זו נותנת לכלב תחושה של חיזוק חיובי,  המעודד את ההתנהגות החרדתית.  מה כן לעשות?  אל תתייחסו לגורם החרדה (למשל,  הרעש)  או תראו שאתם מכירים בו.  נסו להסיח את דעת הכלב.  תרגלו מבעוד מועד פקודות כגון 'שב',  'ארצה'  ועוד,  ובשעת חרדה תרגלו עם הכלב פקודות אלו,  ואז תנו חיזוק חיובי (חטיף,  ליטוף)  כתגובה לכך שביצע את הפקודה.  נסו להיות ערניים לסימני חרדה- כל כלב עשוי להראות סימני חרדה באופן אחר.  הסימנים הראשוניים עשויים להיות עדינים וקשים לקליטה.  נסו להיות קשובים במיוחד לכלבכם,  לימדו לזהות את הסימנים הראשונים.  הרבה יותר אפקטיבי למנוע אירוע חרדה אם תופסים אותו בשלבים הראשונים.

כאשר רמת החרדה חמורה,  או מתמשכת,  והדבר פוגע באיכות החיים של הכלב או הבעלים,  יש צורך בהתייעצות עם גורם מקצועי.  לרמות שונות של חרדה ניתן להתייעץ עם מאלף,  או וטרינר מומחה לטיפול התנהגותי.  במקרים מסוימים ניתן להיוועץ בוטרינר המטפל לגביי טיפול תרופתי מפחית חרדה.

נשמח לענות על כל שאלה שתתעורר בנושא.  חג שמח!

מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה

אצ"ל 15, גן יבנה

טל' : 08-8673331

במקרה חירום : 050-9933000