קדחת קרציות הינה מחלה נפוצה ולעיתים קטלנית בכלבים, אך ניתן למנוע הדבקה והדרדרות בכמה צעדים פשוטים. גילוי מוקדם הינו קריטי בכל הקשור לקדחת קרציות ועשוי לעשות את ההבדל בין מחלה פשוטה, הנפתרת לאחר טיפול אנטיביוטי, למחלה קטלנית שסיכויי ההחלמה ממנה נמוכים. לקראת הקיץ, עונת שגשוג הקרציות- מהי קדחת קרציות, כיצד ניתן למנוע את ההדבקה, מהו הטיפול והסיכונים?
מהי קדחת קרציות?
קדחות קרציות זהו שם כללי למשפחה של מחלות מדבקות, אשר כולן מועברות לכלב על ידי קרציה. לרוב כאשר הוטרינר מדבר אתכם על קדחת קרציות, הוא מתכוון למחלת הארליכיוזיס, הנפוצה והקטלנית מבין קדחות הקרציות. הגורם למחלה הינו חיידק, המועבר אל הכלב דרך רוק הקרציה, כאשר זו מוצצת דם מהכלב. למחלה עצמה 3 שלבים:
1- השלב האקוטי– זמן קצר לאחר ההדבקה על ידי הקרציה (כ7-10 ימים). הכלב עלול לסבול מחולשה, ירידה בתיאבון והגדלה של קשרי הלימפה. יתכנו דימומים מהאף והחניכיים, ונטיה כללית לדימום יתר. לעיתים שלב זה יהיה עדין ביותר, ויתבטא רק בדיכאון קל וחולף, או ירידה חולפת בתיאבון. לאחר כמה ימים הכלב יראה כאילו 'התגבר' וחזר לעצמו לגמרי, אך למעשה עבר לשלב התת קליני של המחלה.
2- השלב התת קליני– בשלב זה הכלב לא יראה כל סימנים, אך החיידק ממשיך להתפשט ולהתרבות. לרוב יהיה מרוכז בטחול, ולעיתים בזרם הדם.
3- השלב הכרוני– השלב הבעייתי ביותר. החיידק חודר אל מח העצם (בו מתרחש התהליך החשוב של ייצור תאי הדם) ופוגע בכל סוגי תאי הדם- תאי הדם האדומים, הלבנים (החיוניים לצורך מערכת חיסון תקינה) והטסיות. שלב זה הינו הבעייתי ביותר, ולמרבה הצער, לעיתים בכלבים המגיעים למצב זה הפגיעה הינה בלתי הפיכה וקטלנית.
בכל אחד משלבי המחלה ישנה ירידה ברמת טסיות הדם- התא הראשון להיפגע על ידי החיידק. המשמעות של ירידה ברמת הטסיות הינה עליה משמעותית בסיכון לדימומים. כך קורה שכלבים הסובלים מהמחלה עשויים לסבול מדם בצואה או בשתן, דימום לחלל העין או למפרקים (דבר הגורם לצליעה), דימום מהאף ושטפי דם עוריים, ודימום יתר בעקבות פציעות זניחות ביותר (אפילו דקירה של מחט). במקרים קשים אבדן הדם יהיה חמור ומסכן חיים.
כיצד מאובחנת המחלה?
לרוב תאובחן המחלה על ידי שילוב של סימנים קליניים מתאימים עם תוצאה של ירידה בטסיות הדם בספירת דם. לעיתים יתווספו סימנים נוספים, פחות ספציפיים, בבדיקת הדם, כגון עליה בספירת התאים הלבנים או אנמיה. במקרים פחות ברורים ניתן לשלוח דגימת דם לבדיקת מעבדה, המאתרת את המצאות החיידק בדם.
כיצד מטפלים במחלה?
הטיפול כנגד החיידק הוא באנטיביוטיקה מסוג דוקסילין, הניתנת לזמן ממושך- 21 יום. ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם. כאשר המחלה מאובחנת בשלביה הראשונים, וניתן טיפול מיידי- לרוב סיכויי ההחלמה גבוהים, והכלב יחלים לחלוטין. בשלב בו ישנה מעורבות של מח העצם, הסיכוי להחלמה ולשיקום של מח העצם הפגוע נמוך. בנוסף לטיפול אנטיביוטי, לעיתים יש צורך בטיפול תומך- מתן נוזלים והורדת חום בשלבים המוקדמים. במקרים חמורים לעיתים יש צורך בעירוי דם. במקרים בהם רמת הטסיות נמוכה מאוד, וישנם דימומים קשים, ניתן לעיתים טיפול ממשפחת הכימותרפיה המעודד שחרור טסיות.
כיצד ניתן למנוע את המחלה?
הדרך הטובה היותר למנוע הדבקה במחלה הינה על ידי מניעת נגיעות בקרציות. קיים בשוק מגוון רחב של תכשירים המיועדים למניעה וטיפול בנגיעות בקרציות. מומלץ להתייעץ עם הוטרינר המטפל לגביי התכשיר המתאים ביותר לכלביכם. בנוסף, חשוב להיות עירניים ביותר לגביי כל שינוי במצבו של הכלב- כל ירידה קלה בתיאבון, במצב הרוח או החיוניות מחייבים התייחסות או בדיקה. זאת על מנת 'לתפוס' את המחלה בשלביה המוקדמים. חשוב במיוחד בגזעים האסקי סיבירי ודומיו ורועה גרמני, הרגישים במיוחד למחלה ונוטים להידרדר למצב הכרוני מהר יותר.
'קדחות קרציות' נוספות
חשוב להבין כי בנוסף לארליכיה, המוכרת והמסוכנת, קיימים טפילי דם נוספים בכלבים, המועברים אף הם על ידי קרציה, אך נפוצים פחות. אלו עלולים לגרום לתופעות שונות כגון אנמיה, צהבת, חום וכאבי שרירים, והטיפול בהן שונה ומורכב יותר. לעיתים ישנה הדבקה משותפת במספר טפילים בו זמנית.
בכל שאלה, נשמח לעזור
מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה
08-8673331
אצ״ל 15, גן יבנה
במקרה חרום: 050-9933000
Leave A Comment