בעיות אוזניים בכלבים וחתולים

בעיות אוזניים הן לרוב בעיות עקשניות,  כואבות ומציקות. ישנה חשיבות רבה באבחון נכון ובטיפול.  כל המחלות הנפוצות, דרכי הזיהוי,  הטיפול וההתמודדות,  וקצת הפרכת מיתוסים…

 

רקע-מבנה האוזן

לאוזן שלושה חלקים:

  • אוזן חיצונית– כוללת את האפרכסת עצמה ואת תעלת האוזן, המורכבת מחלק אנכי וחלק אופקי.  האפרכסת היא החלק החיצוני הבולט.  הוא מורכבת מסחוס ומכוסה עור בצידה הפנימי ופרווה בצידה החיצוני.  האפרכסת עצמה עשויה להיות זקופה,  מקופלת או שמוטה- כתלות בגורמים גנטיים ותורשתיים המוכתבים על ידי גזע הכלב (או הגזעים המרכיבים אותו,  אם מדובר בכלב מעורב).  בניגוד למיתוס הרווח,  בעיקר בקרב בעלים של כלבים מגזע רועה גרמני- מגע לסוגיו באוזן בתקופת הגדילה של הגור- לא משפיע על צורת האפרכסת!!! הצורה נקבעת על פי הגנטיקה.  חתכים,  שטפי דם משמעותיים (אאורל המטומה-יפורט בהמשך)  ופציעות כן עשויים לגרום להצטלקות ולשינוי מבנה האוזן.  אך אין במגע או מניפולציה פשוטה בכדי לשנות במשהו את אופן גדילת האוזן.
  • אוזן תיכונה– מורכבת מעצמות השמע (עצמות זעירות החיוניות לתהליך השמיעה), עור התוף, ומבנה המכונה בולה טימפניקה- חלל זעיר וחלול
  • אוזן פנימית– בנויה ממערכת מורכבת של תעלות המכילות נוזל, המסייע בהעברת מידע שמיעתי ומידע הקשור לתפיסה מרחבית, לעצב האחראי על שמיעה ושיווי משקל.  כלומר- האוזן הפנימית אחראית גם על מערכת שיווי המשקל.

 

מהם הסימנים המעידים על בעיה באוזן?

לרוב,  בעיות באוזן הן כואבות ומציקות,  ולכן בעל החיים יראה סימנים בשלב מוקדם.  ניתן יהיה לראות ניעור של הראש,  גירוד או ניסיונות גירוד עם הרגליים.  בנוסף, במידה וישנה דלקת אוזניים נראה לעיתים קרובות הפרשות,  אשר עשויות להיות דמיות,  חומות או מוגלתיות, לרוב בעלות ריח רע.  הריח עשוי להיות חזק במיוחד,  ולעיתים יגיע כסימן ראשון לבעיה.  במידה וישנה פגיעה גם באוזן הפנימית,  יתכנו סימנים עצביים הקשורים לעצב שיווי המשקל,  כגון כשילה,  הטיית ראש וריצוד של העיניים.

 

בעיות נפוצות באוזניים

פצעים וחתכים– פצעים של אפרכסת האוזן נגרמים לעיתים קרובות מנשיכות,  שריטות או התקלות בחפצים חדים.  הפצעים לרוב אינם חמורים,  אך נראים דרמטיים מאוד- באוזן כלי דם קטנים רבים,  ועל כן לחתכים באוזן יש נטיה לדמם מאוד.  לעיתים,  על אף החתך הקטן,  יש צורך בתפרים על מנת לעצור את הדימום.

דלקת אוזניים– לרוב כתוצאה מתהליך זיהומי.  הזיהום יכול להיגרם כתוצאה מחיידקים,  או שמרים- סוג של פטריה המכונה מלסציה ונמצאת לעיתים כחלק מהאוכלוסייה הטבעית המשגשגת על עור הכלבים.  בחתולים נפוץ זיהום כתוצאה מאקריות אוזניים.  חשוב לדעת כי פעמים רבות ישנה סיבה ראשונית להתפתחות של דלקת באוזן- גוף זר שחדר לאוזן,  חוסר איוורור,  נטיה לרטיבות מתמשכת ואף אלרגיה עשויים להיות גורמים שבעקבותם תתפתח דלקת זיהומית.  יש בעלי חיים,  בעיקר כלבים,  הנוטים לחזרתיות של הדלקת ואף למצבים של דלקת כרונית.  במקרים אלו חשוב מאוד למצוא את הגורם לנטייה לדלקות ולפתור אותו תחילה.

גוף זר– גופים זרים כגון קוצים,  עלים,  חרקים או קרציות עשויים למצוא את דרכם לתוך תעלת האוזן של הכלב או החתול.  ידועים לשמצה במיוחד הינם מלענים- זרעים קטנים ודוקרים של שיבולים מסוימות,  אשר נוטים בשל מבנם לחדור ו'להתחפר' לתוך רקמות.  במידה ומלען חדר לאוזן יש להוציאו בהקדם,  לפני שינדוד הלאה ויגרום לפגיעה בעור התוף.

אאורל המטומה– מדובר בבעיה שהינה משנית לבעיה בחלל האוזן.  כאשר קיים גירוי מסיבה כלשהיא באוזן- הכלב או החתול ינערו את האוזן.  עצם הניעור עשוי לגרום לפקיעה של אחד מכלי הדם המרובים באפרכסת.  כלי הדם ידמם פנימה אל תוך האפרכסת.  מה שנראה מבחוץ הוא שאפרכסת האוזן תתנפח מאוד,  כיוון שהפכה למעשה לחלל מלא בדם.  בכדי לטפל באאורל המטומה יש לפתור קודם את הבעיה הראשונית,  כלומר- לטפל בדלקת באוזן. זאת על מנת שהניעור והגירוד יפסקו.  בנוסף יש לטפל בהמטומה (שטף דם)  עצמה.  ישנן מספר גישות לטיפול באאורל המטומה.  הפתרון האולטימטיבי הינו פתרון כירורגי- ביצוע ניתוח תחת הרדמה כללית. בניתוח זה מנקזים את הדם במלואו ומייצרים בצורה מבוקרת חתך,  שישמש להמשך ניקוז ההפרשות.  כן תופרים זה לזה את החלק הפנימי והחיצוני של הסחוס,  שהופרדו על ידי הגודש הדמי.  עם זאת,  לא תמיד ניתן לבצע ניתוח,  ולעיתים יש לשקול מתן טיפול שמרני.  זה עשוי לכלול ניקוז הדם באמצעות מחט,  או מתן תרופות בלבד.  החיסרון של טיפול זה הוא חזרתיות גבוהה- כלומר- רוב הסיכויים שהאוזן תחזור ותתמלא בדם לאחר ניקוז עם מחט ומזרק.  המשמעות של טיפול באמצעות תרופות בלבד הינו למעשה לאפשר החלמה ספונטאנית- בהינתן מספיק זמן,  אם טופלה הדלקת הראשונית באוזן,  ההמטומה תספג מעצמה והבעיה תיפתר.  הבעיה העיקרית באפשרות זו הינה שהספיגה הספונטאנית יוצרת הצטלקות ועיוות של מראה האפרכסת.  כמו כן- מאריך את זמן ההחלמה,  אשר יכול להמשך על פני שבועות רבים עד לספיגה מלאה (לעומת כ10 ימים לאחר הניתוח).

פוליפים וגידולים– בתעלת האוזן עשויים להופיע פוליפים,  שהינם מעין גידולים שפירים.  למרות היותם שפירים לחלוטין,  עצם המצאותם מהווה הפרעה למבנה האוזן ולניקוז הפרשות.  לכן לרב קיום פוליפ יהיה מלווה בדלקות אוזניים כרוניות וקשות,  אשר ייפתרו רק לאחר הסרה כירורגית של הפוליפ.  לצערינו,  כמו בכל איבר בגוף,  גם באוזן עשויים להופיע גם גידולים ממאירים, הן באפרכסת והן בחלקי האוזן הפנימיים.

וסקוליטיס– מדובר במצב בו מערכת החיסון תוקפת את דפנות כלי הדם,  וגורמת לדלקת בכלי הדם,  אשר מקורה אוטואימוני.  זה יכול להתרחש בכל מקום בגוף,  אך נפוץ ובולט במיוחד באפרכסות האוזניים,  העשירות בכלי דם נימיים קטנים.  לרוב לוסקוליטיס מופע אופייני של כיבים קטנים לאורך הגבול החיצוני של האפרכסת.

כיצד מאבחנים ומטפלים בבעיות אוזניים?

כאשר מבחינים בבעיה באוזן הכלב,  יש להגיע לבדיקה אצל הוטרינר.  הוטרינר יתבונן לתוך האוזן,  כשהוא נעזר במכשיר מיוחד המכונה אוטוסקופ- דרכו ניתן לראות את תעלת האוזן לעומקה.  בדיקה זו נועדה לשלול/לחפש גופים זרים,  פוליפים או גידולים.  במידה וישנה דלקת בחלל האוזן,  ייקח הוטרינר  דגימה מההפרשות לצורך בחינתה תחת המיקרוסקופ.  זאת כדי לזהות את סוג הזיהום-האם מדובר בחיידקים או בשמרים?  ואם בחיידקים- מאיזה סוג? בדיקה זו מסייעת לקבוע המשך טיפול.  טיפול בדלקת אוזניים עשוי להיות מקומי (באמצעות טיפות אוזניים או ג'ל בעל פעילות ממושכת)  או כללי (באמצעות סירופ או כדורים). לעיתים קרובות ישנו שילוב של שניהם,  בהתאם לחומרת הדלקת.  לרוב יכלול הטיפול טיפול אנטיביוטי או אנטי פטרייתי,  וכן טיפול בתרופות משככות כאבים ומונעות דלקת.

חשוב לזכור!  במידה וקיימת הישנות כרונית של דלקת האוזן יש צורך בבירור מקיף על מנת לזהות גורם ראשוני לדלקת (גוף זר,  אלרגיה,  בעיה מבנית או חלילה גידול)  ולטפל בו קודם.

רק בריאות!

 

מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה

אצ"ל 15, גן יבנה

08-8673331

במקרה חרום : 050-9933000