הרעלות בכלבים וחתולים

הידעתם שמאכלים פשוטים ונפוצים של בני האדם עלולים לגרום להרעלה מסוכנת בבעלי החיים? וכך גם תרופות פשוטות, הניתנות ללא מרשם. לבעלי החיים מבנה גוף ופיזיולוגיה שונה משלנו, וגם נטיה לבלוע דברים שאנשים לא יגעו בהם… ועל כן לצערינו אנו נתקלים במקרי הרעלה מחומרים ומזונות יומיומיים. כך תזהו חומרים המסוכנים לבעלי החיים ותימנעו מהם:

מזונות

ענבים וצימוקים- ענבים וצימוקים עשויים לגרום לפגיעה כלייתית קשה בכלבים, עד כדי כשל כליה ומוות. עד היום לא זוהה המרכיב בענבים הגורם לתופעה, וכן התגובה הינה בלתי צפויה, ואינה תלוית מינון (אידיוסינקרטית) -יש כלבים שלא יושפעו כלל גם אם יאכלו כמות גדולה, ואחרים יורעלו גם מעינב או צימוק בודד.

שוקולד- בשוקולד, תה וקפה קיים מרכיב המכונה תיאוברומין. חומר זה עשוי לגרום להרעלה חמורה בכלבים. במינונים נמוכים תתבטא ההרעלה בסימני מערכת העיכול- הקאות ושלשולים, וכן בסימנים של אי נוחות ופעילות יתר. עשויה להופיע השתנה מרובה. במינונים גבוהים תתבטא ההרעלה בהפרעות קצב לב קשות וחמורות, עד סכנת חיים וצורך בטיפול מיידי מציל חיים. חומרת ההרעלה נמדדת על ידי כמות התיאוברומין שנצרכה, ביחס למשקל הכלב. כלומר- ככל שהכלב קטן יותר, הוא ייפגע באופן חמור יותר מאותה כמות של שוקולד. חשוב לדעת- ככל שהשוקולד ׳איכותי׳ יותר, ומכיל אחוז גבוה יותר של מוצקי קקאו- כך הוא מכיל יותר תיאוברומין. לכן שוקולד מריר מסוכן יותר משוקולד חלב, ושוקולד חלב מסוכן יותר מלבן.

בצל ושום- בבצל ושום ישנו מרכיב הגורם לפגיעה בכדוריות הדם האדומות בכלבים וחתולים, ובכך לאנמיה. מרכיב זה אינו מתפרק בבישול, על כן גם בצל ושום מבושלים, או מעורבים בתבשילים שונים- עשויים לגרום להרעלה.

בצק- בצק שמרים לא אפוי עשוי להמשיך את התסיסה בקיבת הכלב לאחר שנאכל. בזמן התסיסה משתחרר חומר אלכוהולי, שעשוי לגרום להרעלה קשה הכוללת סימנים עצביים, חולשה, מעידות, ירידה בטמפרטורת הגוף ותרדמת.

אגוזי מקדמיה- הרעלה לא נפוצה בארץ, מאחר ואכילת האגוז אינה נפוצה. למרות זאת חשוב לדעת כי כמות האגוזים שעלולה לגרום להרעלה בכלב קטן אינה גדולה. ההרעלה גורמת לסימנים עצביים- עוויתות, חולשת רגליים אחוריות עד שיתוק, ועליית חום הגוף. כמו בהרעלת ענבים, גם כאן לא ידוע החומר הפעיל הגורם להרעלה.

 

חומרי הדברה

רעלי עכברים וחולדות- אלו שייכים למשפחה של חומרים המכונים אנטיקואגולנטים, כלומר- נוגדי קרישה. הרעלה עלולה להתרחש כאשר בעל החיים אוכל בטעות פתיון עם רעל שפוזר, או כהרעלה משנית- כאשר בעל החיים אוכל מכרסם שנפגע. חומרים אלו פוגעים במנגנון הקרישה בגוף, ולמעשה גורמים לדימומים. לעיתים הדימום חיצוני, ואז ניתן להבחין בו- דימום מהאף, דימום לחלל העין, שטפי דם עוריים או שתן וצואה דמיים. אך לעיתים הדימום הינו באיברים פנימיים. אז לא נראה את הדימום, אך נוכל לזהות סימנים של האיבר הנפגע- דימום לריאות יתבטא בשיעולים וקשיי נשימה, דימום במוח יתבטא בסימנים עצביים כגון מעידות ועוויתות.

רעלי מזיקים ופרוקי רגלים- למשפחה זו שייכים הזרחנים האורגניים והפירטרינים.

זרחנים אורגניים משמשים בחקלאות ובמשק הבית, ומיועדים לקטילת חרקים ופרוקי רגליים אחרים. חתולים וכלבים באים במגע עם החומר כאשר מלקקים אותו מצמחים, אוכלים עשב, או מלקקים אותו מפרוותם לאחר שדבק בה. הסימנים שעלולים להופיע הינם סימני מערכת עיכול כגון הקאות ושלשולים, ריור מסיבי, רעידות שרירים ופרכוסים. אצל הוטרינר ימדד קצב לב נמוך במיוחד וניתן יהיה לזהות כיווץ אישונים.

פירטרינים משמשים להדברת טפילים שונים, דוגמת פרעושים וקרציות. הם קיימים בתכשירי הדברה המיועדים לכלבים, אך לא לחתולים. חתולים רגישים ביותר לחומר זה, ולעיתים קרובות ההרעלה מתרחשת כאשר מטפלים בחתול בתכשיר המיועד לכלבים. הסימנים בהרעלה זו הינם הקאות, דיכאון ורעידות שרירים, פרכוסים וכן מופע ייחודי להרעלה זו של 'טיקים' באוזניים.

מתאלדהיד- זהו המרכיב הנפוץ ברעלים המיועדים לקטילת חלזונות. במידה ובעל החיים בולע חומר זה תתרחש הרעלה שתתבטא ברעידות שרירים, מעידות ופרכוסים- ובמרבית המקרים, למרבה הצער- מוות.

תרופות

פראצטמול- החומר, המוכר בעיקר כאקמול, עשוי לגרום להרעלה בעיקר בחתולים. בךגם במינונים קטנים מאוד, התרופה עלולה לגרום להרעלה חמורה המתבטאת בחוסר יכולת של תאי הדם האדומים לשאת חמצן, וחנק של הרקמות. הסימנים הינם קשיי נשימה, חולשה, ושינוי צבע הריריות )חניכיים ולחמית) לצהוב/חום כהה. 

משככי כאבים ונוגדי דלקת- משפחה של תרופות, אשר המוכרת בהן היא האיבופרופן (נורופן). כאשר תרופות של בני אדם ממשפחה זו ניטלות על ידי כלבים וחתולים, הדבר עלול לגרום במקרה הטוב לפגיעה חמורה במערכת העיכול, המתבטאת בשלשולים והקאות דמיים, ובמקרה הרע לכשל כלייתי חריף, שמחייב טיפול מיידי ועשוי להסתיים בסכנת חיים.

 

מה עושים כאשר הכלב/חתול חשודים בהרעלה?

יש ליצור קשר ולהגיע מייד לוטרינר המטפל. בטיפול בהרעלות ישנה חשיבות רבה לזמן שעבר מרגע החשיפה לרעל. באופן אידיאלי כדאי להגיע ברגע שבעל החיים נחשף אל הרעל, ועוד לפני שפיתח סימנים קליניים. בשלבים הראשונים הטיפול בכל ההרעלות הוא זהה, ומתמקד במניעת ספיגה של החומר הרעיל- גרימת הקאה במצבים של אכילה, מתן חומרים המעכבים ספיגת הרעלן בקיבה, שטיפת הפרווה במקרים של חשיפה דרך העור והפרווה. במידה והרעל כבר נספג, בעל החיים יטופל בהתאם לרעל הספציפי אליו נחשף. קיימים רעלים להם יש אנטידוט ברור. באחרים ניתן רק לתת טיפול תומך (נוזלים, הורדת חום, נוגדי עוויתות) בהתאם למערכות בהן הרעל פוגע

המרכיב החשוב ביותר בטיפול בהרעלה הוא מניעה!

כך תמנעו הרעלה:

-האכילו את בעל החיים רק במזון המותאם עבורו- מזון מסחרי עבור כלבים או חתולים. אין להאכיל במזון בייתי

-הקפידו לשמור על תרופות הרחק מהישג פיהם של כלבים וחתולים סקרנים- כלב שובב עלול לאכול חפיסת כדורים תוך כדי משחק. שמרו את התרופות בארונות סגורים.

-בשום מצב אל תתנו תרופות לבעל החיים ללא התייעצות עם וטרינר. אם אין באפשרותכם להגיע, התייעצו טלפונית. זכרו כי גם תרופה שנראית תמימה באנשים, כמו אקמול, עלולה לגרום למותו של חתול מהרעלה

-בשום מצב אל תתנו לחתול תכשיר המיועד לכלב, ולהפך.

 

אנו זמינים לכל שאלה והתייעצות (:

מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה

אצ״ל 15, גן יבנה

08-8673331

חרום: 050-9933000