לצערנו,  קרבות בין חתולים,  בין כלבים,  או בין כלב לחתול אינם נדירים.  אלו יכולים להסתיים בשריטות ובחתכים במקרה הטוב,  ובפציעות פנימיות חמורות במקרה הרע.  מה עושים כשחיית המחמד סובלת מפצע שריטה/נשיכה?  מתי פונים לוטרינר?

כיצד ניתן למנוע פצעי נשיכה?

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פצעי נשיכה היא מניעה.  כדי למנוע מכלביכם להיות מעורב בקרבות,  הקפידו תמיד לטייל אתו כשהוא קשור ברצועה.  חשוב שהאדם שמטייל עם הכלב ברצועה יהיה מותאם להתמודד עם כוחו.
לדוגמא- לא לאפשר לילד צעיר לטייל לבדו עם כלב גדול וחזק.  גם אם הכלב לרוב מתנהג יפה- חשוב שתמיד יהיה מוחזק על ידי אדם שיכול לרסנו במידת הצורך.  אם כלבכם עשוי לתקוף כלבים אחרים- הזהירו אנשים המטיילים ברחוב שלא להתקרב אליו עם כלביהם.
בנוסף, גם אם כלבכם ידידותי לכלבים אחרים- הקפידו לשאול את האדם המטייל עם כלב אחר האם גם הוא ידידותי,  לפני שאתם מתקרבים אליו עם כלבכם.  בחתולים המצב מעט יותר מורכב,  כיוון שרוב החתולים משוטטים בחוץ ללא השגחה.  מכאן, שלא ניתן למנוע לחלוטין קרבות בין חתולים. עם זאת,  סירוס חתולים זכרים ועיקור נקבות יצמצם משמעותית אגרסיביות, ומלחמות על טריטוריה ובני זוג (שלא לדבר על צמצום אוכלוסיית חתולי הרחוב המועדת לתמותה ממחלות,  דריסות ופגעי מזג האוויר).

מה חשוב לדעת על פצעי נשיכה?

לצערנו, פצעי נשיכה עשויים להיות מטעים- לפעמים הפצע יראה כ'חור' קטן בעור,  אך יהיה נזק חמור יותר לאיברים פנימיים.  הסיבה לכך היא העובדה שאיברי בית החזה והבטן עדינים יותר מהעור.  אותה שן שרק שרטה מעט את העור, עלולה לעשות נזק לאיבר בבטן, הנוטה יותר להיקרע ולדמם.  בנוסף- הפה של בעלי החיים הינו אזור מלא חיידקים ומקור לזיהומים רבים.  לכן,  גם במידה והפציעה קלה מאוד,  יש לטפל באמצעות חיטוי יסודי,  ולעיתים קרובות מתן אנטיביוטיקה.
חשוב מאוד!  נשיכה הנה דרך ההעברה העיקרית של מחלת הכלבת, הקטלנית הן לחיות המחמד והן לאנשים.  בכל מצב של נשיכה יש לוודא כי גם בעל החיים הנושך וגם הננשך מחוסנים למחלת הכלבת!!!

פציעות נפוצות כתוצאה מנשיכה

שריטות וחתכים- המצב הנפוץ ביותר,  במריבה בין כלבים בגודל דומה.  לרוב חילופי הנשיכות יגרמו לחתכים,  אשר עשויים להיות שטחיים בלבד-כלומר,  מערבים רק את העור ואולי מעט רקמה תת עורית,  או עמוקים, המערבים שריר. לעיתים יש צורך בתפרים ולעיתים הפצע שטחי ואינו דורש תפרים.  חשוב לדעת כי במקרה של פצעי נשיכה יש משמעות לזמן- במידה וממתינים זמן רב מדי מהנשיכה ועד להגעה לוטרינר-כבר לא ניתן לבצע תפירה ויש לתת לפצע להחלים החלמה ללא תפרים,  שהיא איטית יותר ופחות אסתטית.

אבצס- תופעה נפוצה מאוד,  בעיקר כתוצאה מקרבות בין חתולים.  אבצס נוצר כתוצאה מחדירה של זיהום דרך פתח קטנטן בעור.  למשל- כתוצאה מחדירת ציפורן או שן של חתול.  הפצע עצמו יכול להיות בלתי נראה (במיוחד כאשר מדובר באזור מכוסה פרווה)  ואף להחלים תוך ימים בודדים.  אבל עצם החדירה גרמה להכנסת זיהום לאזור שעכשיו הוא סגור (כיוון שהפצע הראשוני החלים).  כתוצאה מכך ישנה הצטברות של הפרשה מוגלתית,  שהיא תגובה נורמלית לזיהום. נוצר  מעין כיס של הפרשה מוגלתית אשר אין לה פתח לניקוז,  והדבר יוצר גודש,  לחץ וכאב משמעותי.  בדרך כלל ילווה בחום ובהרגשה כללית לא טובה של בעל החיים. הוטרינר ינקז את האבצס תחת הרדמה,  וישאיר אמצעי למניעת הצטברות נוספת של הפרשות על ידי ניקוזן.  בנוסף יינתן טיפול אנטיביוטי וטיפול תומך כללי, כגון נוזלים ושיכוך כאבים.

dead space לעיתים עצם הנשיכה גורמת להרמה של העור והפרדתו משאר הגוף.  בין העור לגוף נוצר חלל המכונה dead space,   ובו יש הצטברות של נוזלים.  הנוזלים מאיטים את ההחלמה,  ולעיתים יש צורך בניקוזם.  בנוסף לעיתים לאותו אזור יש כניסה של אויר, מצב זה נקרה אמפיזמה והוא מלווה בכאב תת עורי רב ונרחב

– פגיעה באיברים פנימיים- למרבה הצער  לעיתים מסתיימים קרבות בין חיות המחמד בסכנת חיים של ממש.  לרוב,  אך לא תמיד- קורה כאשר כלב גדול תוקף כלב קטן יותר,  או חתול.  האיברים העיקריים שעלולים להפגע-איברי הבטן ואברי בית החזה.

פגיעה באברי בית החזה-  פצע נשיכה החודר פנימה לחלל בית החזה הינו מסכן חיים באופן מיידי!!!  הסיבה לכך היא שכדי לשמור על תפקוד תקין של מערכת הנשימה,  בחלל בית החזה נשמר ריק- "ואקום".  כל חדירה חיצונית לבית החזה תגרום לחדירה של אוויר לחלל בית החזה והפרה של הואקום.  ללא ואקום- לא ניתן לנשום.
במידה וחלילה קרה כזה דבר לחיית המחמד- יש להפעיל לחץ מקומי על פצעי הנשיכה,  כדי למנוע מעבר אויר,  ולפנות את בעל החיים במהירות האפשרית לטיפול וטרינרי.  פגיעה פחות חמורה לאיברי בית החזה היא מצב של lung contusion,  בו יש פגיעה ברקמת הריאה כתוצאה מניעור או ממכה.  אז הריאות עשויות להפגע מעט, ולדמם,  ועשויה להיות דליפה של אויר.  לרוב זהו מצב הנפתר במנוחה בלבד,  ולעיתים טיפול תומך בחמצן.

פגיעה באיברי הבטן-  במידה וישנה חדירה לחלל הבטן,  יש לחשוש מזיהום,  אשר לרוב בחלל הבטן הוא חמור ביותר ודורש טיפול אינטנסיבי.  בנוסף,  בכל מצב של נשיכה באזור הבטן קיימת סכנה לפגיעה באיברי הבטן,  הרכים יחסית ונפגעים בקלות.  פגיעות אפשריות הינן קרע בטחול,  בשלפוחית או במעי.  גם חור קטן באיברים אלו הינו קטלני ללא טיפול.  כאשר ישנו חשש ברור לקיום חדירה לבטן לאחר נשיכה- לעיתים קרובות יומלץ להכניס את בעל החיים לניתוח,  במהלכו יבדקו איברי הבטן ויבוצעו תיקונים נדרשים,  וכן שטיפות להקטנת הזיהום.

שברים בעצמות- גם אפשריים אם כי נדירים יותר.  לעיתים ניתן לראות שברי צלעות בבעלי חיים שננשכו באזור בית החזה.  שברים של גפיים נדירים יותר,  אך קיימים, בעיקר בבעלי חיים קטנים וצעירים שננשכו.

 

מה עושים כאשר בעל החיים ננשך?

בכל מצב של נשיכה מומלץ להגיע לבדיקה על ידי וטרינר. הוטרינר יבצע בדיקה כללית, הכוללת מישוש של העור,  השרירים והעצמות,  הסכתה ללב,  ומישוש בטני,  אל מנת לאתר או לשלול פגיעה באיברים אלו. במקרים הפשוטים,  יסתיים הביקור בחיטוי הפצעים,  מתן טיפול אנטיביוטי והנחיות למעקב.  במקרים חמורים יותר ימליץ הוטרינר על בדיקות שונות כגון צילומי רנטגן או בדיקות דם לצורך הערכת חומרת הפציעות.  לעיתים יידרש ביצוע תפירה של הפצעים תחת הרדמה או טשטוש.

לסיכום- שמרו על חיית המחמד!  החזיקו כלבים ברצועה וערכו הכרויות בין שתי חיות מחמד בצורה מבוקרת.  במקרה של נשיכה-צרו קשר עם הוטרינר המטפל.  אנו זמינים עבורכם להתייעצות בכל עת.

 

מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה

אצ"ל 15, גן יבנה

08-8673331

במקרה חירום : 050-9933000