צליעה היא אחת  התלונות הנפוצות איתן מגיעים לביקור אצל הוטרינר. לרוב צליעה נגרמת מכאב, וגורמת לדאגה רבה עבור הבעלים. לעיתים קרובות הבעלים מוטרדים בשאלות- האם מדובר במקרה חירום? כמה זמן ניתן לחכות עד להגעה לבדיקה רפואית?  מה עושים עד להגעה לבדיקה? במאמר זה ננסה לסקור את הגורמים הנפוצים, ולענות על השאלות הנפוצות.

הכלב/חתול שלי צולע. מה עושים?

ראשית- מומלץ לשוחח עם הוטרינר. לפי התיאור שתתנו, גיל החיה והגזע יוכל הוטרינר להעריך האם מדובר במקרה עצבי, אורטופדי או פגיעה ברקמה רכה, ולפי זה יוכל גם להעריך עד כמה דחוף להגיע לבדיקה. לרוב מקרים עצביים דחופים יותר ממקרים אורטופדיים, ובמידה וישנו שבר או פציעה- הדחיפות כמובן עולה. במידה ובעל החיים גם מדוכא, לא אוכל או סובל מחום- הוטרינר ימליץ להגיע בהקדם. בינתים חשוב לשמור את בעל החיים במנוחה והגבלת פעילות- לא להריץ אותו, לדאוג שלא יקפוץ על ספות ולא יעלה מדרגות. אין לתת תרופות ללא התייעצות עם הוטרינר.  חשוב לדעת- כלבים וחתולים יכולים לעמוד וללכת על שלוש רגלים, והם עושים זאת כאשר רגל אחת פגועה. על כן- אם כלבכם/חתולכם אינו מסוגל לעמוד וללכת- הוא סובל ככל הנראה מבעיה ביותר מרגל אחת, או מבעיה סיסטמית המערבת את כל הגוף באופן המחליש אותו, ויש להביאו לבדיקה בדחיפות!

 מה קורה אצל הוטרינר?

הביקור יתחיל בלקיחת היסטוריה- האם הצליעה כרונית או התפתחה תוך זמן קצר? האם קדם אירוע כלשהוא לצליעה (פעילות גופנית מאומצת, מכה או נפילה). הוטרינר ירצה לראות את בעל החיים כאשר הוא מתהלך, וידרג את חומרת הצליעה בין 1-5. 1- צליעה קלה ביותר, נראית רק בתנוחות מסוימות. 5- הרגל באויר, בעל החיים לא מניח משקל על הרגל.  בהמשך תבוצע גופנית, עצבית ואורטופדית. הוטרינר יעבור בבדיקתו מקצות הציפורניים ועד לחיבור הרגל ויחפש פצעים, גופים זרים, נפיחות וחום מקומי. יבוצעו 'מניפולציות', כלומר-הוטרינר יניע את כל המפרקים לכל טווח התנועה המלא שלהם, כדי לחפש כאב, חיכוכים או בעיות בטווח התנועה. בסוף הבדיקה הוטרינר יוכל להעריך את המיקום לאורך הרגל שהוא מקור הצליעה. אז יוחלט על פי הנסיבות אם יש צורך בצילום רנטגן, בדיקות דם, ואולי רק מנוחה וטיפול תרופתי.

מהם גורמי הצליעה הנפוצים?

צליעה ממקור אורטופדי- הכוונה לצליעה המערבת עצמות, מפרקים, גידים או שרירים. לצליעה כזאת יכול להיות מקור גנטי או מולד. לדוגמא- בהיפ דיספלזיה, בעייה הנפוצה בכלבים מגזעים גדולים, קיימת בעיה מולדת במבנה מפרק האגן. עם הזמן, בעקבות המבנה הבעייתי, נוצרת באזור דלקת כואבת, הגורמת לצליעה המחמירה בנסיבות מסוימות. צליעה אורטופדית עלולה להיות גם נרכשת לחלוטין, ללא כל נטיה מולדת, כמו שבר עצם או קרע ברצועה.

– צליעה ממקור עצבי- הכוונה לצליעה הנגרמת כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים. הפגיעה הגורמת לצליעה יכולה להיות לאורך עמוד השדרה, במוח, או פגיעה מקומית בעצב שאחראי על עצבוב שריר ברגל. לרוב צליעה זאת נראית שונה קצת- לעיתים נבחין באבדן תחושה, גרירה של הרגלים, מנח לא נורמלי של הרגל או דלדול שריר. לרוב, וטרינר מנוסה יוכל בבדיקה גופנית לזהות כי המדובר בצליעה ממקור עצבי.

– צליעה בשל פגיעה ברקמה רכה- פגיעה כואבת בעור, בשריר או בכלי הדם בגפיים. למשל- אבצס- מצב הנוצר כאשר ישנה חדירה של זיהום לרקמות, דרך פצע קטן ביותר. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא פצע הנגרם על ידי נשיכה של חתול. ה'חור' הנגרם בפצע כזה יכול להיות קטנטן (בקוטר שן של חתול) ולהחלים במהירות, אך עצם חדירת השן לרקמה מחדירה זיהום, הגורם להצטברות מוגלה ללא יכולת ניקוז (כיוון שהפצע עצמו כבר נסגר). במקרה זה בנוסף על הצליעה לרוב תהיה עליה בחום הגוף והרגשה רעה כללית. דוגמא נוספת הינה שפשוף של כרית כף הרגל, בעקבות הליכה מרובה.

 

לסיכום ניתן לומר כי ישנם גורמים רבים ומפורטים לצליעה, וכן דרגות חומרה שונות. במידה וכלבכם/חתולכם סובך מצליעה, הדבר הנכון ביותר הינו להתייעץ עם וטרינר על מנת שיוכל להעריך את חומרת המצב ודחיפותו. אנחנו שמחים תמיד לענות על שאלות!

 

ד"ר אדוה וינשטיין

מרכז וטרינרי – הכי בבית בגן יבנה

08-8673331